גזר דין בתיק ת"פ 47187-12-10

בהתאם להחלטתי מהיום בוטלה הרשעתו של הנאשם בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי בלבד, אך הוחלט לא לבטל את ההרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, ונותר אפוא לגזור את דינו של הנאשם בעבירה זו.

לא אחזור על פרטי הרשעת הנאשם, נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר פורטו כולם בהחלטה בדבר ביטול הרשעה. אזכיר רק כי הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות משום שבעודו נוהג במשאית נמצאו בגופו שרידי סם מסוג חשיש, וכתב האישום תוקן כך שהתקלה גרסתו של הנאשם שלא צרך את הסם באותו יום.

הצדדים הציגו הסדר טיעון לפיו ייפסל רישיון הנהיגה של הנאשם למשך 18 חודשים, ובית המשפט יורה על פסילה על-תנאי לפי שיקול דעתו. המאשימה טענה בנוסף כי יש לגזור על הנאשם קנס כספי. ההגנה לא טענה בנושא הקנס (אך ניתן להבין שהיא מתנגדת לכך משום שטענה לביטול ההרשעה).

לנאשם עבר תעבורתי הכולל 10 הרשעות קודמות המופיעות במרשם, והרשעה נוספת, כנראה משנת 2010, בנהיגה בשכרות. עברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד, אך מדאיגה העובדה כי הורשע פעם שניה ברציפות בעבירה של נהיגה בשכרות - שסכנה גדולה בצידה לציבור משתמשי הדרך.

לא אדרש לשאלת מתחמי הענישה כיוון שעסקינן בהסדר טיעון, שנראה לי לגופו משום הודעת התביעה כי עמדו לפניה קשיים ראייתיים משמעותיים. אציין רק כי, אלמלא אותם קשיים שבראיות, צריך היה לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופת מינימום של שנתיים כאמור בהוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה.

דעתי היא כי יש לחייב את הנאשם בתשלום קנס לא גבוה, על מנת שהדבר יוסיף להרתעתו מפני אחיזה בהגה כאשר על פי החוק אינו כשיר לנהיגה.

אני גוזר אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

א. קנס בגובה 4,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

ב. פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 18 חודשים.

ג. פסילה על-תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 18 חודשים, והתנאי הוא כי במשך תקופה בת שנתיים מיום שהסתיימה תקופת הפסילה בפועל, לא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע, או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום,  י"ח כסלו תשע"ג, 2 דצמבר 2012, במעמד הנוכחים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: